מצב חירום לאומי - על משבר האנגלית בישראל
לימודי האנגלית בישראל נמצאים בנקודת האל חזור שלהם.
אנחנו במשבר חינוכי מדרגה ראשונה, וקשה להאמין שבשנת 2022 הגענו למצב כזה. בחינת הבגרות באנגלית התקיימה ממש לפני כמה ימים, ובעוד מספר שבועות יתקיים מועד ב'. כבר עכשיו אנחנו שומעים עדויות מהשטח לגבי מועד א', והתמונה מעוררת דאגה. המשבר בלימודי האנגלית חמור מאין כמוהו.
למרות הגלובליזציה הגוברת, ולמרות שינויים דמוגרפיים ברחבי העולם, השפה האנגלית היא עדיין השפה השליטה הבלתי מעורערת של העולם המודרני. מעבר למדינות בהן האנגלית היא שפה ראשונה (ארצות הברית, אנגליה, קנדה, אוסטרליה ועוד), ברבות ממדינות אירופה או בהודו לדוגמא - מאות מיליונים של אנשים משתמשים באנגלית כשפה שנייה קבועה.
במדינת ישראל המודרנית קשה להסתדר ללא שליטה באנגלית. המקצועות בשוק החופשי דורשים כישורים טובים בשפה האנגלית לצורך תקשורת, העברת מידע, עבודה מול ממשקים ממוחשבים ועוד. התיירות, שהיא ענף מוביל בישראל, מחייבת כישורי אנגלית, בעיקר לאור העובדה כי ישראל היא מוקד תיירותי עולמי. וכמובן, מרבית התוכן שאנחנו צורכים כבר מגיל צעיר (טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה) - רובו באנגלית.
המקום הראשון בו צעירי ישראל נתקלים בלימודי השפה האנגלית הוא בית הספר. ועם זאת, למרות מגוון האפשרויות לשמוע ולצרוך אנגלית בישראל, תלמידי ישראל נמצאים במשבר לימודי אנגלית מתמשך, במשך למעלה מעשור. הסיבות למשבר בלימודי האנגלית בישראל רבות וממגוונות, והדירו עיניהם של מעט שרי חינוך, מורים ומנהלים.
אבל עכשיו אנחנו בנקודת האל חזור, והגיע הזמן לחולל שינוי.
בשנת 2019, מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ציין כי מערכת החינוך צריכה להתמקד בהקניית כישורים כלליים שישמשו את התלמיד לאורך ימי חייו - ולא רק בשינון חוקים וחיזוק הבסיס התיאורטי של לימודי האנגלית. על פי נתוני משרד החינוך משנת 2019, 19% מהתלמידים ניגשים מדי שנה לבגרות באנגלית ברמת שלוש יחידות לימוד, ואילו 20% לא ניגשים כלל. כלומר - כמעט מחצית מהתלמידים לא מקבלים לימודי אנגלית ברמה גבוהה, ואלו שכן מקבלים וניגשים לבגרות...? הם אולי עוברים את הבחינה, אבל יוצאים מבית הספר ללא כישורי שפה מספקים עבור המציאות המודרנית.
מחקרים רבים מציינים כי במאה ה 21, אי ידיעת אנגלית ברמה מספקת גורמת למספר בעיות קריטיות בקרב ילדים ובני נוער. הראשונה היא תחושת סיפוק וערך עצמי. העולם מתנהל רובו, אם לא כולו, בשפה האנגלית. ילדים שלא קולטים במהירות את השפה נשארים מאחור במשחקים ובלימודים ומרגישים שהם פחות חכמים מאחרים.
בנוסף, כפי שביססנו, העולם מתנהל ברובו באנגלית: מרבית השירים שאנו שומעים, תכניות הטלוויזיה והסרטים, הרשתות החברתיות, משחקי הרשת והאפליקציות. ילדים רבים מבטאים מילים ומושגים באנגלית, לעיתים ללא הבנה של מה הם באמת אומרים – כי הם שמעו את יוצרי התוכן באינטרנט מדברים כך. אנחנו רואים את הנתונים לאחר שנות משבר הקורונה, במהלכו מרבית התלמידים למדו מהבית בצורה לא מסודרת. המורים החדשים לאנגלית הם בעצם יוצרי התוכן ברשתות החברתיות, וכתוצאה מכך, רמת ההבנה והתרגול באנגלית בקרב צעירי ישראל התדרדרו במידה ניכרת.
במקביל, ביטול מבחני המיצ"ב יצרו בעיה נוספת, והיא חוסר היכולת של מערכת החינוך ליישר קו על רמת לימודי האנגלית בישראל. וכך, נוצר מצב שתחום הלימוד החשוב ביותר כיום בבית הספר הוא תחום לימוד פרוץ, ללא תוצאות מוכחות – ומי שיעידו על כך יותר טוב מכולנו, הם התלמידים והמורים עצמם.
מסקר שערכה חברת Singit בקרב 400 תלמידים בישראל, עולה תמונה עגומה:
46% מהתלמידים מרגישים חוסר ביטחון לדבר באנגלית, למרות לימודי האנגלית בבית הספר. 16% בלבד מרגישים ביטחון ביכולת האנגלית שלהם. 54% מהתלמידים השיבו שאנגלית היא המקצוע החשוב ביותר כיום, לעומת המקום השני – לימודי מתמטיקה, שקיבלו רק 25%.
והכי חשוב – 97% מהתלמידים טוענים כי לשפה האנגלית יש תפקיד חשוב במציאת עבודה טובה בעתיד.
והתלמידים, כמובן – צודקים.
מסקר נוסף שערכה חברת Singit, הפעם בקרב 1000 מורים בישראל, עלו נתונים כמעט זהים: 60% מהמורים השיבו שאנגלית היא המקצוע החשוב ביותר כיום אבל 90% מהמורים מרגישים כי דרך לימוד השפה האנגלית אינה משרתת את התלמידים כדוברי אנגלית. 80% מהמורים מאמינים כי שיטת ההוראה הנוכחית אינה מקנה ביטחון עצמי לתלמיד בבואו לדבר את השפה.
במחקרים רבים שנערכו בעשור האחרון עלה כי מורים רבים מציינים שהם רוצים לעבוד על כישורי השיחה של התלמיד ועל הגדלת הביטחון שלו בשיחה, ולא רק לשנן אוצר מילים - אבל אין להם מספיק זמן ומשאבים לכך. מורים רבים מציינים גם כי חסרים להם חומרים והדרכה נכונה כיצד ללמד אנגלית מדוברת ברמה גבוהה תוך שימוש בעזרים חווייתיים ושוברי שגרה.
המסקנה ברורה: המורים צריכים יותר מתוכנית לימודים ושיטות ללמד את התלמידים. המורים – והתלמידים – צריכים עוד שיטות ללמוד דרכן, כמו לימודי אנגלית דרך מוסיקה. המורים והתלמידים, וגם הציונים במבחני הבגרות, כולם אומרים לנו את אותם דברים: תלמידי ישראל יוצאים מבית הספר ולא יודעים לדבר אנגלית. אלה שמבינים אנגלית, לא חשים מספיק ביטחון לדבר אותה.
למערכת החינוך הישראלית יש מגוון חסמים שמקשים כרגע על מורים לאנגלית להשתמש בכלים חדשניים ואפקטיביים מגוונים ללימוד השפה האנגלית: הדרישות לבחינות הבגרות ומבנה הבחינות עצמן. יישור קו מערכתי לרמת לימוד אחידה בקרב כלל תלמידי מערכת החינוך. וגם כוח אדם - מחסור במורים, כוח אדם שאינו שולט בשפה ברמה גבוהה בעצמו, ועוד. במערכת החינוך הישראלית, כמו במרבית המערכות המורכבות, יש אתגרים ליישום רפורמות מיידיות ומורכבות: ריכוזיות, תחלופה פוליטית תכופה, מורכבות המערכת והקושי להתאים צרכים לדרישות מציאות שמתעדכנות במהירות.
אבל מערכת החינוך הישראלית גם כוללת תשתית מצוינת להנחלת שינוי מאסיבי, אפקטיבי ומהיר. כמו מערכת הבריאות הישראלית, שלמרות מורכבותה והאתגרים הרבים הצליחה לעמוד במשבר הקורונה ברמה עולמית – כך גם מערכת החינוך הישראלית יכולה לצאת מהמשבר בלימודי האנגלית בצורה יעילה. אבל אנחנו צריכים להתעורר ולדרוש את השינוי. יש לא מעט פתרונות בשטח, ויש דרישה ברורה מהתלמידים ומהמורים לשינוי ושיפור המצב הקיים. המשבר בלימודי האנגלית רק יחריף - אבל מערכת החינוך, שהיא גוף מורכב במיוחד עם המון אתגרים העומדים מולה, עדיין יכולה לחולל את השינוי ולשפר את המצב. המורים הצעירים חדורי מוטיבציה לבחון דרכים חדשות ללימוד השפה. מנהלים ומורים רואים כי המערכת צריכה להתעדכן ולרענן את סוג הלמידה, הדגשים בלימוד השפה ועוד. ישנם פתרונות טכנולוגיים שהולכים יד ביד עם העולם שמקיף אותנו ואת הילדים מכל כיוון: אפליקציות, משחקים, ועוד.
השורה התחתונה פשוטה: אפשר לצאת מהמשבר הזה. ברור כי תלמידים בישראל לא רוכשים את כישורי השפה והשימוש בשפה האנגלית בצורה טובה כפי שהעולם המודרני מכתיב. וברור שיש חסמים, בעיות מורכבות ואתגרים. אבל באותה נשימה, ברור כי יש הפתרונות בשטח והם אינם כוללים רק את כוח האדם. תלמידי ישראל רוצים וצריכים לדעת אנגלית ברמה גבוהה - מערכת החינוך רוצה לתת להם פתרונות ומענה, ואתם הם אלה שיכולים להניע את השינוי.
צפו בסרטון על משפחת ליופריו שעושה את הצעד הראשון בדרך ללימודי אנגלית טובים יותר: