האמת מאחורי: The One I Love

REM הייתה אחת מהלהקות הגדולות של שנות התשעים והאלפיים, בעיקר בישראל. הלהיט הנצחי של REM ,Losing my Religion, חרך את הרדיו הישראלי והביא את REM להופעה מעולה שהתקיימה בפארק הירקון ב 1995. אגב, מי שחיממו את REM באותה הופעה היו לא אחרים מאשר להקת רדיוהד – רגע לפני שהפכו בעצמם לאחת הלהקות הגדולות בעולם.

 

אבל REM קיימת עוד הרבה לפני Losing My Religion. למעשה, להקת REM קיימת עוד משנות השמונים, והייתה אחת מהלהקות הבולטות של מהפכת ה"קולג' רדיו" – להקות רוק עצמאיות שהפכו ללהיט בקרב צעירים בקולג'. בראי ההיסטוריה, הייתה זו ההצלחה האדירה של להקות ה"קולג' רדיו" שסללה את הדרך למהפכת הגראנג', אבל זה נושא לפעם אחרת. היום אנחנו רוצים לדבר על אחד הלהיטים הגדולים של REM משנות השמונים  - שיר האהבה האולטימטיבי שלהם, שמככב עד היום בחתונות ברחבי העולם – The One I Love.

מייקל סטייפ, סולן להקת REM, מספר עד היום בראיונות – אפילו שהלהקה התפרקה – שכל כמה ימים ניגשים אליו זוגות ברחוב ומספרים לו ש The One I Love הוא "השיר שלהם". כי, כל מי שמכיר את השיר יודע, שמדובר באחד משירי האהבה הנהדרים של שנות השמונים. פזמון מהפנט ומדבק, ביצוע מושלם של מייקל סטייפ, ולחן מרגש. עיבוד הרוק הרך לא מאפיל על השיר עצמו, ולפי כל פרמטר אפשרי – מדובר בלהיט רדיו לכל דבר. ולראייה, The One I Love  מככב עד היום בפלייליסטים ברחבי העולם, ובכל אוסף להיטים של REM השיר יופיע.

 

השיר יצא ב 1987, והיה הלהיט הראשון של REM, שהחלו להקליט ולהופיע עוד בשנת 1981. השיר זכה למספר גרסאות כיסוי במרוצת השנים, כולל אחת מאד מפורסמת ואנרגטית של להקת Bush בפסטיבל וודסטוק הנודע לשמצה של שנת 1999. הקליפ הקולנועי של השיר מציג זיכרונות של הכותב מאהובתו שהשאיר מאחור (כפי שאומרות מילות השיר). מילות השיר מאד פשוטות וחוזרות על עצמן, ומעבירות את המסר של כותב שמתמסר לזיכרונות הנוסטלגיים של אהובתו משכבר הימים. אין פלא שזוגות רבים החליטו שזה השיר שלהם, כי הם נשבעו שלעולם לא יעזבו או יפספסו את האהבה האמיתית של חייהם.

 

אבל האמת היא ש The One I Love  הוא ממש לא שיר אהבה. למעשה, כפי שמייקל סטייפ בעצמו טוען: "השיר מתעתע כיוון שהוא מדבר על אהבה מהעבר, אבל בכלל לא מדובר בשיר אהבה. מדובר בשיר על ניצול בוטה של אנשים". לא רק שמייקל סטייפ חושף את המשמעות האמיתית של השיר בראיונות,הוא אף טען ב 1992 שהשיר "אלים ופוגעני, ונכתב ממקום מאד אפל בנפשי. ההיפך הגמור משיר אהבה".

 

ולמעשה, אפילו קל מאד להבין שהשיר אינו שיר אהבה מקריאה של מילות השיר. כאמור, מדובר בשיר עם מעט טקסט, והמעט הזה אומר המון. השורה A Simple Prop to Occupy My Time היא שורת המפתח. בשורה הזו, סטייפ בעצם אומר שהדמות האהובה שנשארה מאחור הייתה לא יותר מאביזר להעביר איתו את הזמן, וממש לא אהבת חייו. ובעצם... השיר הזה נכתב ממקום מאד אגוצנטרי ואגרסיבי, כפי שסטייפ בעצמו ניסה להסביר במשך שנים.

במשך שנים, מייקל סטייפ ניסה להסביר למעריצים ועיתונאים שהשיר המעולה הזה הוא ממש לא שיר אהבה, אבל בראיון מפורסם הוא הודה שבשלב זה, הוא הרים ידיים. "אני מעדיף שאנשים יחשבו שזה שיר אהבה מאשר שיתעסקו בכיעור ובאלימות שהשיר באמת משדר" הוא אמר, ולנו לא נותר אלא להסכים. אנחנו מעדיפים לזכור את The One I Love כשיר מקסים שעוסק בנוסטלגיה, ואם נוכל להדחיק את השורה הכנה ביותר בשיר, אולי זה עדיף.

 

השיר נמצא כמובן במאגר השירים העצום של Singit, וניתן להאזין לו ולהמשיך לשיעור המשויך אליו, או ליצור שיעור חדש המתייחס למשמעות שמאחורי השיר - כי ברגע שקוראים את המילים לעומק, המשמעות האמיתית מתבררת. צוות Singit ממליץ על השיר כמתאים לכיתות ח'-י"א, והבחירה לאיזה כיתה לשבצו היא כמובן של המורה. אבל למרות המשמעות העגומה במקצת של השיר, The One I Love נותר להיט ענק ושיר נהדר, שמצליח להישאר רלוונטי עד היום. REM הייתה אחת הלהקות הגדולות של שנות התשעים, והיא חתומה על לפחות אלבום מופת אחד, אבל נחשבת ללהקה אהובה עד היום. אין ספק ש The One I Love הוא חלק משמעותי בקריירה ובהצלחה של להקת REM, ואנחנו – לא משנה מה השיר באמת אומר – עדיין אוהבים את מייקל סטייפ והלהקה המעולה שלו.